אותיות קטנה הקרויות אימות הקריאה עשויות לייצג גם תנועות. ייצוג שלם וחד משמעי של התנועות והעיצורים מתאפשר רק בעזרת הניקוד, הוא אוסף הסימנים הדיאקריטיים המתווספים לאותיות האלפבית
העברי (להבדיל מהכתב הלטיני למשל, שהוא כתב עיצורי בעל חמש אותיות תנועה).שכן כיום השפה העברית נכתבת בעיקר בכתיב לא מנוקד, כלומר בשיטת כתב שבה חסרה כמות גדולה של אינפורמציה דקדוקית ופונטית, כ-40%. כדי להשלים באופן חלקי את החסר משתמשים בכתיב מלא, המוסיף קצת לפונטיקה וגורע הרבה מהדקדוק. את העברית צריך לדעת מראש כדי לקרוא אותה, כמעט ואי אפשר ללמוד את הגייתם הנכונה-המוסכמת של מילים חדשות-זרות, ואופני משמעויות חדשים, מקריאה בלבד (ללא שמיעתן
האלפבית העברי המודרני נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי. האלפבית הכתב החדש, באלפבית מלא, ישחרר את הקוראים מקושי "הבנת הכתיבה" ובמקום זאת יאפשר להתמקד בהבנת הנקרא. עבור הבנת הנקרא חייב הכתיב להכיל את האינפורמציה הדקדוקית המלאה של המילה - במילה עצמה. בעברית אינפורמציה זו נמצאת במבנה המשקל, שעבור זיהויו דרושות התנועות, ובדגש החזק. כתיב לא מנוקד שולל מן הקורא הרבה אינפורמציה דקדוקית, והכתיב המלא של היום גם מעוות אותה. כמו כן, כתב אלפביתי מלא הוא הרבה יותר דמוקרטי מכל שיטות הכתב האחרות מאחר שאחוז יותר גבוה של אוכלוסייה מגיע לרמת קריאה גבוהה.
העברי מונה 22 אותיות ועוד 5 אותיות סופיות. כתב זה משמש עד ימ
ינו לכתיבת השפה העברית, שפת היידיש וערבית יהודית.
המניעים לרפורמה בכתב לא נבעו רק מבעיית ההתמודדות של העולים החדשים שהתקשו באותיות המרובעות הלא מוכרות, אלא נובעים ממטרה לכתוב את השפה העברית באלפבית טהור, בשיטת כתב פונטית, עד כמה שאפשר, של השפה העברית
- עם אותיות ייעודיות לתנועות במעמד שווה לאותיות העיצוריות. בין הנימוקים לרפורמה נידנת יעילות הקריאה, וכפועל יוצא ההבנה - יעילות מבחינה הדקדוקית, הפונטית והגרפית - כפי קוראי שפות בכתיב לטיני נהנים ממנה.
והקוראים הנתקלים במושג – מילה, מונח, אישיות, אירוע, תאוריה וכד' – שלדעתם ראויים להיכלל בוויקיפדיה, אך אין להם ידע מספיק בנושא כדי לכתוב עליו ערך אנציקלופדי.
ויקיפדים ואנשים אחרים המוכנים לתרום יבדקו דף זה בקביעות, ובעזרתו יוכלו לדעת אילו ערכים יש להוסיף.
ערך חדש צריך לכלול לפחות כמה משפטים, כשהמשפט הראשון יהיה לרוב הגדרה של נושא הערך. ויקיפדיה אינה מילון, והציפייה היא שהערכים יכללו לפחות קצת מעבר
באלפבית טהור, בשיטת כתב פונטית, עד כמה שאפשר, של השפה העברית - עם אותיות ייעודיות לתנועות במעמד שווה לאותיות העיצוריות. בין הנימוקים לרפורמה נידנת יעילות הקריאה, וכפועל יוצא ההבנה - יעילות מבחינה הדקדוקית, הפונטית והגרפית - כפי קוראי שפות בכתיב לטיני נהנים ממנה.
הכתב הכנעני הקדום הלך והתפשט וסימניו היו מוכרים כל כך, עד כי המשתמשים בו התחילו "להתעצל" בהשלמת הציורים, והניחו כי הקורא יבין גם מתוך שרטוטים סכמתיים באיזו אות מדובר. כך, למשל, הפך הראש למשולש עם צוואר; כף היד מלאת האצבעות הפכה לשרטוט דל, ומהדג נותר רק הזנב. כשהעברים אמצו את הכתב הכנעני הם התקשו לזהות חלק מן ציורים המקוריים והניחו למשל כי הסימן המתאר את המילה "זהה" הוא כלי נשק; שזנב הדג המשולש הוא דלת, ושדווקא הנחש הוא דג. כך נולדו שמותיהם העבריים של האותיות זי"ן, דל"ת ונו"ן (נון הוא דג, כמו דיונון, תמנון וכו'). הציורים שהפכו לסימנים
על אף שדוקטורים, סטודנטים לתארים מתקדמים ומומחים בתחומים שונים משתתפים באופן קבוע בכתיבה בגרסאות בשפות השונות, אינכם צריכים רקע מיוחד כדי להשתתף. אפשר שתשערו שאיכות ויקיפדיה נפגמת מהיותה פתוחה לכל כותב החפץ בכך, אך ייתכן, וכך גם מסתמן מוויקיפדיות אחרות, כי דווקא הפתיחות והמיידיות מסייעת לשיפורם של ערכים ולהוספה מתמדת
אינכם צריכים להירשם באתר כדי לערוך ערכים, אם כי מומלץ בחום לעשות זאת, בעיקר משום שעריכה ללא רישום עלולה להתקבל בחשדנות מסוימת ולהקשות על התקשורת ביניכם לבין הכותבים האחרים.
לוויקיפדיה היא תהליך פשוט מאוד, והיא תאפשר לכם לשפר את חוויית השימוש באתר: להגדיר פרופיל הגדרות אישיות, לחתום בשמכם על שינויים שערכתם, לעקוב אחרי ערכים, לאפשר להעלות קבצים לוויקיפדיה ועוד. ההרשמה גם
הטכני לעריכת דפים ולהתחיל להוסיף ערכים חדשים או לערכים קיימים. בשביל זה אנחנו כאן.
הסימן המתאר את המילה "זהה" הוא כלי נשק; שזנב הדג המשולש הוא דלת, ושדווקא הנחש הוא דג. כך נולדו שמותיהם העבריים של האותיות זי"ן, דל"ת ונו"ן (נון הוא דג, כמו דיונון, תמנון וכו'). הציורים שהפכו לסימנים התגלגלו לכתבים נוספים, ואפילו ליוונית וללטינית. גם בכתב העברי המודרני
ניתן לזהות המשך התפתחותי ברור מן הכתב הכנעני הקדום, והשתמרות שמות